2. Samuel 8

Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

8

1 וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛ד אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־מֶ֥תֶג הָאַמָּ֖ה מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ Nachher schlug David die Philister und demütigte sie; David nahm Meteg Ha-Amma von den Philistern.

2 וַיַּ֣ךְ אֶת־מוֹאָ֗ב וַֽיְמַדְּדֵ֤ם בַּחֶ֙בֶל֙ הַשְׁכֵּ֣ב אוֹתָ֣ם אַ֔רְצָה וַיְמַדֵּ֤ד שְׁנֵֽי־חֲבָלִים֙ לְהָמִ֔ית וּמְלֹ֥א הַחֶ֖בֶל לְהַחֲי֑וֹת וַתְּהִ֤י מוֹאָב֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֥י מִנְחָֽה׃ Er schlug auch Moab und maß sie mit der Schnur, sie zur Erde legend, er maß zwei Schnur Längen, um zu töten, und eine Schnur Länge, um leben zu lassen. Moab ward dem David untertan und zahlte Tribut.

3 וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ (בנהר) [בִּֽנְהַר־פְּרָֽת]׃ David schlug auch den Hadadeser, Sohn Rehobs, König von Zoba, als er ihm am Euphrat entgegentreten wollte.

4 וַיִּלְכֹּ֨ד דָּוִ֜ד מִמֶּ֗נּוּ אֶ֤לֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת־כׇּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃ David ergriff von ihm tausend siebenhundert Reiter und zwanzig tausend Mann zu Fuß; David lähmte alles Wagengespann, er ließ nur hundert Mann übrig bei ihm.

5 וַתָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק לַעְזֹ֕ר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה וַיַּ֤ךְ דָּוִד֙ בַּאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ Es kam wohl Aram-Damaskus dem Hadadeser, König von Zoba, beizustehen: aber David schlug auch von Aram zwei undzwanzigtausend Mann.

6 וַיָּ֨שֶׂם דָּוִ֤ד נְצִבִים֙ בַּאֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק וַתְּהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נוֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיֹּ֤שַׁע יְהֹוָה֙ אֶת־דָּוִ֔ד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ David bestellte Vögte in Aram Damaskus, und Aram ward dem David untertan und zahlte Tribut. Der Herr half dem David überall, wo er ging.

7 וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗ד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ אֶ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ David nahm die goldenen Schilde, die den Knechten Hadadesers gehörten, und brachte sie nach Jerusalem.

8 וּמִבֶּ֥טַח וּמִבֵּרֹתַ֖י עָרֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר לָקַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד נְחֹ֖שֶׁת הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ {ס} Und aus Betah und aus Berotai, den Städten Hadadesers, nahm der König David sehr viel Kupfer.

9 וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עִי מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔ד אֵ֖ת כׇּל־חֵ֥יל הֲדַדְעָֽזֶר׃ Als Toi, König von Hamat, hörte, dass David die ganze Macht Hadadesers geschlagen,

10 וַיִּשְׁלַ֣ח תֹּ֣עִי אֶת־יֽוֹרָם־בְּנ֣וֹ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ־דָּ֠וִ֠ד לִשְׁאׇל־ל֨וֹ לְשָׁל֜וֹם וּֽלְבָרְכ֗וֹ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤ם בַּהֲדַדְעֶ֙זֶר֙ וַיַּכֵּ֔הוּ כִּי־אִ֛ישׁ מִלְחֲמ֥וֹת תֹּ֖עִי הָיָ֣ה הֲדַדְעָ֑זֶר וּבְיָד֗וֹ הָי֛וּ כְּלֵי־כֶ֥סֶף וּכְלֵי־זָהָ֖ב וּכְלֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ Da schickte Toi seinen Sohn Joram, den König David zu begrüßen und ihn zu segnen dafür, dass er gestritten mit Hadadeser und ihn geschlagen, — denn in Fehde war Toi mit Hadadeser —; er brachte silberne Geräte mit, auch goldene und kupferne Geräte.

11 גַּם־אֹתָ֕ם הִקְדִּ֛ישׁ הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לַיהֹוָ֑ה עִם־הַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֔ישׁ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר כִּבֵּֽשׁ׃ Auch diese weihte der König David dem Herrn samt dem Silber und dem Golde, das er geweiht von all den Völkern, die er bezwungen:

12 מֵאֲרָ֤ם וּמִמּוֹאָב֙ וּמִבְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּמִפְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵעֲמָלֵ֑ק וּמִשְּׁלַ֛ל הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֥לֶךְ צוֹבָֽה׃ Von Aram und von Moab und von den Ammonitern und von den Philistern und von Amalek und von der Beute Hadadesers, des Sohnes Rehobs, Königs von Zoba.

13 וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת־אֲרָ֖ם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ David erwarb sich einen Namen bei seiner Rückkunft, nachdem er Aram geschlagen im Salzthale, achtzehntausend Mann.

14 וַיָּ֨שֶׂם בֶּאֱד֜וֹם נְצִבִ֗ים בְּכׇל־אֱדוֹם֙ שָׂ֣ם נְצִבִ֔ים וַיְהִ֥י כׇל־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑ד וַיּ֤וֹשַׁע יְהֹוָה֙ אֶת־דָּוִ֔ד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ Und er bestellte in Edom Vögte, in ganz Edom bestellte er Vögte, denn es wurde ganz Edom dem David unterthan. Der Herr half dem David überall, wo er ging.

15 וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכׇל־עַמּֽוֹ׃ David regierte über ganz Israel; David tat Recht und Gebühr seinem ganzen Volke.

16 וְיוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה עַל־הַצָּבָ֑א וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד מַזְכִּֽיר׃ Joab aber, Sohn Zerujas, war über das Heer, und Jofafat, Sohn Ahiluds, Hofschreiber.

17 וְצָד֧וֹק בֶּן־אֲחִיט֛וּב וַאֲחִימֶ֥לֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִ֑ים וּשְׂרָיָ֖ה סוֹפֵֽר׃ Zadok, Sohn Ahitubs, und Ahimelech, Sohn Ebiatars, waren Priester und Seraja Schreiber.

18 וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָדָ֔ע וְהַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵ֥י דָוִ֖ד כֹּהֲנִ֥ים הָיֽוּ׃ {ס} Benajahn, Sohn Jojadas, war über die Kreti und die Pleti seine aus fremden Söldlingen zusammengesetzte Leibwache). Die Söhne Davids waren Priester.

Miqra according to the Masorah · Lizenz: CC BY-SA · Quelle
Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de] · Lizenz: Public Domain · Quelle