2. Samuel 23

Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

23

1 וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ Dies sind die letzten Worte Davids: Spruch Davids, des Sohnes Jischajs, und Spruch des Mannes, des hoch Emporgestellten, des Gesalbten des Gottes Jakobs und des lieblichen Sängers in Israel:

2 ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃ Der Geist des Herrn redet durch mich, und sein Wort ist auf meiner Zunge.

3 אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ Gesprochen hat der Gott Israels, zu mir geredet der Hort Israels, dem gerechten Herrscher über Menschen, einem Herrscher in Gottesfurcht.

4 וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃ Und wie die Morgenhelle, wenn die Sonne scheint, ein Morgen ohne Wolken, wie der Glanz der Regentropfen, die auf das Gras der Erde fallen.

5 כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כׇל־יִשְׁעִ֥י וְכׇל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃ Ist nicht mein Haus fest vor Gott? Einen ewigen Bund hat er mir gestellt, wohl geordnet und verwahrt, als dass nicht sollte all mein Heil und all mein Begehr emporwachsen.

6 וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃ Aber Ruchlose — wie schwanker Dornstrauch sind sie allzumal, die nicht mit der Hand weggerafft werden;

7 וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃ {פ}
Und will sie einer berühren, so hüllt er sich ganz in Eisen und [nimmt] der Lanze Schaft, und im Feuer werden sie verbrannt, wo sie sich auch befinden. Von Davids Umgebung.

8 אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ (העצנו) [הָֽעֶצְנִ֔י] עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם (אחד) [אֶחָֽת]׃ {ס} Dies sind die Namen der Helden, die David hatte: Joseb Besabet, ein Tahkemoniter, Oberster der Anführer — das ist Adino der Ezni — [er] triumphierte über achthundert, erschlagen in einem mal.

9 וְאַחֲרָ֛ו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־[דֹּד֖וֹ] (דדי) בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה (גברים) [הַגִּבֹּרִ֜ים] עִם־דָּוִ֗ד בְּחָרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ Nach ihm Elasar, Sohn Dodo, des Sohnes Ahohi, einer der drei Helden des David; als sie sich vermaßen gegen die Philister, versammelten sie sich dort zum Kriege, und die Männer Israels zogen aus …

10 ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד ׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט׃ {ס} Da stand er auf und schlug unter die Philister, bis seine Hand ermattete, seine Hand blieb angeklammert an dem Schwerte. Der Herr schaffte großen Sieg an jenem Tage. Das Volk zog hinter ihm her, nur um zu plündern.

11 וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥ה בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ Nach ihm Samma, Sohn Ages, ein Gebirgsmann; da sich die Philister versammelten zur Streifschaar — daselbst war ein Stück Feld voll Linsen, und das Volk floh vor den Philistern —

12 וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהֹוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ {ס} Da stellte er sich inmitten des Ackers hin und rettete ihn, und schlug die Philister, und der Herr schaffte großen Sieg.

13 וַיֵּרְד֨וּ (שלשים) [שְׁלֹשָׁ֜ה] מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ Die drei von den dreißig Hauptleuten kamen zur Erntezeit zu David zur Höhle Adullam. Und die Streifschaare der Philister lagerte im Thale Refaim.

14 וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ David war damals in der Burg, und der Posten der Philister war damals in Bet Lehem.

15 וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃ {ס} Da bekam David Lust und sprach: Wer gibt mir Wasser zu trinken aus dem Brunnen von Bet Lehem, der am Tore?

16 וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽה׃ Da brachen die drei Helden in das Lager der Philister und schöpften Wasser aus dem Brunnen von Bet Lehem, der am Tore; sie trugen es hin und brachten es dem David, aber er wollte es nicht trinken, und spendete es dem Herrn.

17 וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י יְהֹוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃ {ס} Denn er sprach: Fern sei es von mir, Herr, dass ich solches tue! Wie? das Blut dieser Männer, die gegangen sind unter Lebensgefahr (soll ich trinken)? Er wollte es nicht trinken. Das taten die drei Helden.

18 וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ (השלשי) [הַשְּׁלֹשָׁ֔ה] וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃ Und Abischaj, der Bruder Joabs, Sohnes Zerujas, war Oberhaupt der drei; er schwang seine Lanze über dreihundert Erschlagene. Er hatte einen Namen unter den dreien.

19 מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא׃ {ס} Obwohl von diesen dreien geehrt, dass er ihr Anführer ward, kam er doch nicht bis zu jenen dreien.

20 וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־[חַ֛יִל] (חי) רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠ה֠וּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־[הָאֲרִ֛י] (האריה) בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃ Ferner Benajahn, Sohn Jojada, der Sohn eines tüchtigen Mannes, reich an Taten, von Kabzeél. Er schlug die zwei Helden Moabs. Auch ging er hinab und schlug den Löwen in der Grube am Tage eines Schneegestöbers.

21 וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י (אשר) [אִ֣ישׁ] מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ Auch schlug er einen Ägypter, einen Mann von stattlichem Aussehen, in der Hand des Ägypters war eine Lanze; er ging zu ihm hinab mit einem Stocke, und nahm die Lanze aus der Hand des Ägypters und erschlug ihn mit seiner eignen Lanze.

22 אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ Dieses tat Benajahn, Sohn Jojada, und er hatte einen Namen unter den drei Helden.

23 מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ {ס} Vor den dreißig war er geehrt, doch zu den dreien kam er nicht; David setzte ihn in seinen Stab.

24 עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ {ס} Assahél, Bruder Joabs, unter den dreißig, Elhanan, Sohn Dodo, aus Bet Lehem.

25 שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י {ס} אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃ {ס} Samma und Elika aus Harod.

26 חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י {ס} עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ {ס} הַתְּקוֹעִֽי׃ {ס} Helez aus Pelet, Ira, Sohn Ikkes, aus Tekoa.

27 אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָעַנְּתֹתִ֔י {ס} מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃ {ס} Abisser aus Anatol, Mebunnai aus Husai.

28 צַלְמוֹן֙ הָאֲחֹחִ֔י {ס} מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃ {ס} Zalmon aus Ahoah, Maharai aus Netofa.

29 חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י {ס} אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃ {ס} Heleb, Sohn Baana, aus Netofa, Ittai, Sohn Ribai, von Gibea in Benjamin.

30 בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י {ס} הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃ {ס} Benajahn aus Piraton, Hiddai von den Flüssen Gaas.

31 אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָעַרְבָתִ֔י {ס} עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃ {ס} Abi Albon aus Arba, Asmawet aus Barhum,

32 אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י {ס} בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃ {ס} Eljahba aus Saalbon, Bne-Jasen, Jonatan,

33 שַׁמָּה֙ הַהֲרָרִ֔י {ס} אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃ {ס} Samma, der Gebirgsmann, Ahiam, Sohn Sarar, aus Arar,

34 אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י {ס} אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃ {ס} Elifelet, Sohn Ahasbai, Sohn des Maacha, Eliam, Sohn des Ahitofol aus dem Gebiet Gilo,

35 (חצרו) [חֶצְרַי֙] הַֽכַּרְמְלִ֔י {ס} פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃ {ס} Hezrai aus dem Karmel, Paarai aus Arab,

36 יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה {ס} בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃ {ס} Jigal, Sohn Natan von Zoba, der Gadite Bani,

37 צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י {ס} נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י (נשאי) [נֹשֵׂ֕א] כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה׃ {ס} Der Ammonite Zelek, Naharai aus Beèrot, Waffenträger Joabs, Sohnes Zernja.

38 עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י {ס} גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃ {ס} Jra und Gareb, Jitriten,

39 אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {פ}
Der Hetiter Urija. In allem sieben und dreißig.

Miqra according to the Masorah · Lizenz: CC BY-SA · Quelle
Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de] · Lizenz: Public Domain · Quelle