2. Könige 15

Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

15

1 בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ Im siebenundzwanzigsten Regierungsjahre Jerobeams, Königs von Israel, wurde Asarja, Sohn Amazjas, König über Jehuda.

2 בֶּן־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכׇלְיָ֖הוּ מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Sechzehn Jahre alt war er, als er König wurde, und zweiundfünfzig Jahre regierte er in Jerusalem. Seine Mutter war Jechalja aus Jerusalem.

3 וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃ Er tat, was recht war in den Augen des Herrn, ganz so wie sein Vater Amazja getan hatte.

4 רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ Nur die Höhen hörten nicht auf; noch immer opferte und räucherte das Volk auf den Höhen.

5 וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶת־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחׇפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ Der Herr suchte den König heim; er wurde aussätzig bis zu seinem Tode und wohnte in dem Siechhause. Jotam, der Sohn des Königs, der über das Königshaus gesetzt war, regierte das Volk des Landes.

6 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י עֲזַרְיָ֖הוּ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ Das Übrige der Geschichte Asarjas und alles dessen, was er getan, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Jehuda.

7 וַיִּשְׁכַּ֤ב עֲזַרְיָה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Asarja legte sich zu seinen Vätern und man begrub ihn bei seinen Vätern in der Stadt Davids. Sein Sohn Jotam wurde König an seiner Statt.

8 בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־יָרׇבְעָ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ Im achtunddreißigsten Regierungsjahre des Asarja, Königs von Jehuda, wurde Sacharja, Sohn Jerobeams, König über Israel; [er regierte] in Schomron sechs Monate.

9 וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָ֑יו לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ Er tat, was dem Herrn missfiel, wie seine Väter getan. Er wich nicht von den Sünden Jerobeams, des Sohnes Nebats, der Israel zu Sünden verleitet hatte.

10 וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קׇֽבׇל־עָ֖ם וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ Da verschwor sich gegen ihn Sallum, Sohn Jabes; er machte ihn in Gegenwart des Volkes nieder und tötete ihn. Er wurde König an seiner Statt.

11 וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י זְכַרְיָ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Das Übrige der Geschichte Sacharjas ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

12 ה֣וּא דְבַר־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃ {פ}
Also lautete das Wort des Herrn, das er zu Jehu geredet hatte: Deine Nachkommen im vierten Geschlechte sollen sitzen auf dem Thron Israels. Und so geschah es auch.

13 שַׁלּ֤וּם בֶּן־יָבֵישׁ֙ מָלַ֔ךְ בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לְעֻזִּיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ יֶֽרַח־יָמִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ Sallum, Sohn Jabes, wurde König im neununddreißigsten Regierungsjahre Usijas [Asarjas], Königs von Jehuda. Er regierte einen Monat lang in Schomron.

14 וַיַּ֩עַל֩ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֜י מִתִּרְצָ֗ה וַיָּבֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיַּ֛ךְ אֶת־שַׁלּ֥וּם בֶּן־יָבֵ֖ישׁ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיְמִיתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ Da zog Menahem, Sohn Gadis, aus Tirza nach Schomron und schlug Sallum, Sohn Jabes, in Schomron und tötete ihn. Er wurde König an seiner Statt.

15 וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י שַׁלּ֔וּם וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Das Übrige der Geschichte Sallums und seiner Verschwörung, die er angezettelt, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

16 אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת־תִּפְסַ֨ח וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ {פ}
Damals schlug Menahem aus Tirza Tifsah und alles, was darin war, auch seine Umgegend, weil man ihm nicht [die Tore der Stadt] öffnete, er machte alles nieder selbst die Schwangern schlitzte er auf.

17 בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ מְנַחֵ֨ם בֶּן־גָּדִ֧י עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ Im neununddreißigsten Regierungsjahre Asarjas, Königs von Jehuda, wurde Menahem, Sohn Gadis, König über Israel. [Er regierte] zehn Jahre in Schomron.

18 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מֵעַ֨ל חַטֹּ֜אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־יָמָֽיו׃ Er tat, was dem Herrn missfiel. Er wich nicht von den Sünden Jerobeams, Sohnes Nebat, der Israel zu Sünden verleitete, alle seine Lebenstage.

19 בָּ֣א פ֤וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיִּתֵּ֤ן מְנַחֵם֙ לְפ֔וּל אֶ֖לֶף כִּכַּר־כָּ֑סֶף לִהְי֤וֹת יָדָיו֙ אִתּ֔וֹ לְהַחֲזִ֥יק הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ Da kam Pul, König von Assyrien, über das Land. Menahem gab Pul tausend Kikar Silber, dass er ihm Beistand leiste, das Königtum in seiner Hand zu befestigen.

20 וַיֹּצֵא֩ מְנַחֵ֨ם אֶת־הַכֶּ֜סֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל כׇּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל לָתֵת֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר חֲמִשִּׁ֧ים שְׁקָלִ֛ים כֶּ֖סֶף לְאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַיָּ֙שׇׁב֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹא־עָ֥מַד שָׁ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ Menahem brachte das Geld auf von Israel, von allen Waffenfähigen, dass sie dem König von Assyrien je fünfzig Schekel Silber gaben, Mann für Mann. So kehrte der König von Assyrien um und blieb nicht im Lande.

21 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י מְנַחֵ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Das Übrige der Geschichte Menahems und alles dessen, was er getan, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

22 וַיִּשְׁכַּ֥ב מְנַחֵ֖ם עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ פְּקַחְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Menahem legte sich zu seinen Vätern. Sein Sohn Pekahja wurde König an seiner Statt.

23 בִּשְׁנַת֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פְּקַֽחְיָ֨ה בֶן־מְנַחֵ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שְׁנָתָֽיִם׃ Im fünfzigsten Regierungsjahre Asarjas, Königs von Jehuda, wurde Pekahja, Sohn Menahems, König über Israel. [Er regierte] zwei Jahre in Schomron.

24 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ Er tat, was dem Herrn missfiel; er wich nicht von den Sünden Jerobeams, Sohnes Nebats, der Israel zu Sünden verleitet hatte.

25 וַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישׁ֗וֹ וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית־[הַמֶּ֙לֶךְ֙] (מלך) אֶת־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י גִלְעָדִ֑ים וַיְמִתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ Da verschwor sich wider ihn sein Wagenkämpfer Pekah, Sohn Remaljas, und schlug ihn in Schomron, in der Burg des Königshauses, [mit Hilfe] des Argob und des Arje und funfzig Männer von den Gileaditen; er tötete ihn und wurde König an seiner statt.

26 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פְקַחְיָ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
Das Übrige der Geschichte Pekahjas und alles dessen, was er getan, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

27 בִּשְׁנַ֨ת חֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פֶּ֣קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ Im zweiundfünfzigsten Regierungsjahre Asarjas, Königs von Jehuda, wurde Pekah, Sohn Remaljas, König über Israel; [er regierte] in Schomron zwanzig Jahre.

28 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִן־חַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ Er tat, was dem Herrn missfiel. Er wich nicht von den Sünden Jerobeams, Sohnes Nebats, der Israel zu Sünden verleitet hatte.

29 בִּימֵ֞י פֶּ֣קַח מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל בָּא֮ תִּגְלַ֣ת פִּלְאֶ֘סֶר֮ מֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֒ וַיִּקַּ֣ח אֶת־עִיּ֡וֹן וְאֶת־אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֡ה וְאֶת־יָ֠נ֠וֹחַ וְאֶת־קֶ֨דֶשׁ וְאֶת־חָצ֤וֹר וְאֶת־הַגִּלְעָד֙ וְאֶת־הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃ In den Tagen Pekahs, Königs von Israel, kam Tiglat-Pileser, König von Assyrien, und nahm Ijon, Abel Bet-Maacha, Janoah, Kades, Hazor, Gilead und Galiläa, das ganze Land Naftali; er führte die Israeliten gefangen nach Assyrien.

30 וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃ Da zettelte Hosea, Sohn Elas, eine Verschwörung an gegen Pekah, Sohn Remaljas. Er schlug ihn und tötete ihn und wurde König an seiner Statt im zwanzigsten Regierungsjahre Jotams, Sohnes Usijas [Asarjas].

31 וְיֶ֥תֶר דִּבְרֵי־פֶ֖קַח וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
Das Übrige der Geschichte Pekahs und alles dessen, was er getan, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

32 בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן־עֻזִּיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ Im zweiten Regierungsjahre Pekahs, Sohnes Remaljas, Königs von Israel, wurde Jotam, Sohn Usijas [Asarjas], König von Jehuda.

33 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת־צָדֽוֹק׃ Fünfundzwanzig Jahre alt war er, als er König wurde, und sechzehn Jahre regierte er in Jerusalem. Seine Mutter war Jerusa, Tochter Zadoks.

34 וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה עֻזִּיָּ֥הוּ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ Er tat, was recht war in den Augen des Herrn, ganz so wie sein Vater Usija [Asarja] getan hatte.

35 רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּית־יְהֹוָ֖ה הָעֶלְיֽוֹן׃ Nur die Höhen hörten nicht auf; noch immer opferte und räucherte das Volk auf den Höhen. Er baute das obere Tor im Hause des Herrn.

36 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ Das Übrige der Geschichte Jotams und alles dessen, was er getan, ist beschrieben in der Chronik der Könige von Jehuda.

37 בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃ In jener Zeit begann der Herr loszulassen gegen Jehuda den Rezin, König von Aram, und Pekah, Sohn Remaljas.

38 וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Jotam legte sich zu seinen Vätern und wurde begraben bei seinen Vätern in der Stadt Davids, seines Ahnherrn. Sein Sohn Ahas wurde König an seiner Statt.

Miqra according to the Masorah · Lizenz: CC BY-SA · Quelle
Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de] · Lizenz: Public Domain · Quelle