1. Könige 15

Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

15

1 וּבִשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט מָלַ֥ךְ אֲבִיָּ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃ Im achtzehnten Regierungsjahre des Königs Jerobeam, Sohn Nebats, wurde Abijam König über Jehuda.

2 שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ Drei Jahre regierte er in Jerusalem. Seine Mutter hieß Maacha und war die Tochter des Awschalom.

3 וַיֵּ֕לֶךְ בְּכׇל־חַטֹּ֥אות אָבִ֖יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה לְפָנָ֑יו וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ Er beharrte in allen Sünden seines Vaters, die er vor ihm verübt hatte. Sein Herz war nicht dem Herrn seinem Gotte zugewandt, wie das Herz seines Ahn David.

4 כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ נִ֖יר בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם לְהָקִ֤ים אֶת־בְּנוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Denn um Davids willen gab ihm der Herr eine Leuchte in Jerusalem, dass er [den Thron] seinem Sohn vererbte und dass er Jerusalem erhielt.

5 אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה דָוִ֛ד אֶת־הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹא־סָ֞ר מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּ֗הוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו רַ֕ק בִּדְבַ֖ר אוּרִיָּ֥ה הַֽחִתִּֽי׃ Weil David getan hatte, was recht ist in den Augen des Herrn, und während seines ganzen Lebens nicht gewichen war von allem, was er ihm geboten, außer in der Sache des Hetiters Urija.

6 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרׇבְעָ֖ם כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ Zwischen Rehabeam und Jerobeam war zeitlebens Krieg.

7 וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י אֲבִיָּם֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ם וּבֵ֥ין יָרׇבְעָֽם׃ Die übrige Geschichte Abijams und alles dessen, was er getan — das ist beschrieben in der Chronik der Könige von Jehuda. — Krieg war auch zwischen Abijam und Jerobeam.

8 וַיִּשְׁכַּ֤ב אֲבִיָּם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Abijam legte sich zu seinen Vätern und man begrub ihn in der Stadt Davids. An seiner Statt wurde sein Sohn Assa König.

9 וּבִשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֥ךְ אָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ Im zwanzigsten Regierungsjahre Jerobeams, Königs von Israel, wurde Assa König über Jehuda.

10 וְאַרְבָּעִ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ Einundvierzig Jahre regierte er in Jerusalem. Seine Mutter hieß Maacha und war die Tochter Awschaloms.

11 וַיַּ֧עַשׂ אָסָ֛א הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּדָוִ֖ד אָבִֽיו׃ Assa tat, was recht ist in den Augen des Herrn, wie sein Ahn David.

12 וַיַּעֲבֵ֥ר הַקְּדֵשִׁ֖ים מִן־הָאָ֑רֶץ וַיָּ֙סַר֙ אֶת־כׇּל־הַגִּלֻּלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ Er schaffte die feilen Buben aus dem Lande und entfernte all die Götzen; die seine Väter aufgestellt hatten.

13 וְגַ֣ם ׀ אֶת־מַעֲכָ֣ה אִמּ֗וֹ וַיְסִרֶ֙הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה מִפְלֶ֖צֶת לָאֲשֵׁרָ֑ה וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ Sogar seine Mutter Maacha setzte er als Herrscherin ab, weil sie ein Scheusal [Götzenbild] gemacht der Asera. Assa fällte ihr Scheusal und verbrannte es im Thale Kidron.

14 וְהַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ רַ֣ק לְבַב־אָסָ֗א הָיָ֥ה שָׁלֵ֛ם עִם־יְהֹוָ֖ה כׇּל־יָמָֽיו׃ {ס} Aber die Höhen [die privaten Opferstätten] wichen nicht. Assas Herz blieb jedoch immer dem Herrn zugewandt.

15 וַיָּבֵא֙ אֶת־קׇדְשֵׁ֣י אָבִ֔יו (וקדשו) [וְקׇדְשֵׁ֖י] בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃ Er brachte die Heiligtümer seine Vaters und seine eigenen Heiligtümer in das Haus des Herrn, Silber und Gold und sonstige Geräte.

16 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־יְמֵיהֶֽם׃ Zwischen Assa und Basa, König von Israel, war immer Krieg.

17 וַיַּ֨עַל בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ Basa, König von Israel, zog wider Jehuda heran und baute Rama, um Assa, dem König von Jehuda, den Weg zu versperren.

18 וַיִּקַּ֣ח אָ֠סָ֠א אֶת־כׇּל־הַכֶּ֨סֶף וְהַזָּהָ֜ב הַנּוֹתָרִ֣ים ׀ בְּאוֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֗ה וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית (מלך) [הַמֶּ֔לֶךְ] וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־עֲבָדָ֑יו וַיִּשְׁלָחֵ֞ם הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א אֶל־בֶּן־הֲ֠דַ֠ד בֶּן־טַבְרִמֹּ֤ן בֶּן־חֶזְיוֹן֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיֹּשֵׁ֥ב בְּדַמֶּ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ Da nahm Assa alles Silber und Gold, das noch übrig war in den Schatzkammern des Hauses des Herrn und in den Schatzkammern des Königshauses, und schickte durch seine Diener an Ben-Hadad, Sohn Tabrimmons, Sohnes Hesjons, König von Aram, der in Damaskus wohnte, und ließ sagen:

19 בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ בֵּ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּה֩ שָׁלַ֨חְתִּי לְךָ֥ שֹׁ֙חַד֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֣ךְ הָפֵ֗רָה אֶת־בְּרִֽיתְךָ֙ אֶת־בַּעְשָׁ֣א מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵֽעָלָֽי׃ Ein Bund ist zwischen mir und dir, wie zwischen meinem Vater und deinem Vater; ich sende dir ein Geschenk an Silber und Gold, brich deinen Bund mit Basa, König von Israel, so wird er ziehen von mir.

20 וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַ֠ח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ עַל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּךְ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֑ה וְאֵת֙ כׇּל־כִּנְר֔וֹת עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ נַפְתָּלִֽי׃ Ben-Hadad willfahrte dem König Assa und sandte seine Heeresobersten in die Städte Israels; er eroberte Ijon und Dan und Abel Bet Maacha und ganz Kinnerot nebst dem ganzen Lande Naftali.

21 וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָרָמָ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בְּתִרְצָֽה׃ Als dies Basa erfuhr, ließ er vom Bau Ramas und blieb in Tirza.

22 וְהַמֶּ֨לֶךְ אָסָ֜א הִשְׁמִ֤יעַ אֶת־כׇּל־יְהוּדָה֙ אֵ֣ין נָקִ֔י וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֤בֶן בָּם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א אֶת־גֶּ֥בַע בִּנְיָמִ֖ן וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃ Der König Assa ließ alle Judäer aufrufen, keiner war frei, und sie trugen ab die Steine und das Holz von Rama, das Basa gebaut hatte, und der König Assa baute damit Geba Benjamin und Mizpa.

23 וְיֶ֣תֶר כׇּל־דִּבְרֵֽי־אָ֠סָ֠א וְכׇל־גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת־רַגְלָֽיו׃ Das Übrige der Geschichte Assas und all seiner Tapferkeit und alles dessen, was er getan, und der Städte, die er gebaut, das ist beschrieben in der Chronik der Könige von Jehuda. Zur Zeit seines Alters krankte er an den Füßen.

24 וַיִּשְׁכַּ֤ב אָסָא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Assa legte sich zu seinen Vätern und wurde begraben bei seinen Vätern in der Stadt seines Vaters David. Sein Sohn Josafat wurde König an seiner Statt.

25 וְנָדָ֣ב בֶּן־יָרׇבְעָ֗ם מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃ Nadab, Sohn Jerobeams, wurde König über Israel im zweiten Regierungsjahre Assas, Königs von Jehuda. Er regierte über Israel zwei Jahre.

26 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ אָבִ֔יו וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ Er tat, was dem Herrn missfiel, und ging in dem Wege seines Vaters und in seiner Sünde, wozu er Israel verleitet hatte.

27 וַיִּקְשֹׁ֨ר עָלָ֜יו בַּעְשָׁ֤א בֶן־אֲחִיָּה֙ לְבֵ֣ית יִשָּׂשכָ֔ר וַיַּכֵּ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בְּגִבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֣ר לַפְּלִשְׁתִּ֑ים וְנָדָב֙ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל צָרִ֖ים עַֽל־גִּבְּתֽוֹן׃ Da verschwor sich gegen ihn Basa, Sohn Ahijas, vom Hause Issachar. Basa erschlug ihn bei Gibton, das den Philistern gehört, als Nadab und ganz Israel Gibton belagerten.

28 וַיְמִתֵ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ Basa tötete ihn im dritten Regierungsjahre Assas, Königs von Jehuda, und wurde König an seiner Statt.

29 וַיְהִ֣י כְמׇלְכ֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית יָרׇבְעָ֔ם לֹא־הִשְׁאִ֧יר כׇּל־נְשָׁמָ֛ה לְיָרׇבְעָ֖ם עַד־הִשְׁמִד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד־עַבְדּ֖וֹ אֲחִיָּ֥ה הַשִּׁילֹנִֽי׃ Als er regierte, erschlug er das ganze Haus Jerobeam; er ließ keine Seele dem Jerobeam übrig, bis er ihn vertilgt hatte, nach dem Worte des Herrn, das er geredet durch seinen Knecht Ahija aus Silo.

30 עַל־חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Wegen der Sünden Jerobeams, die er begangen, und wozu er Israel verleitet hatte und wegen dessen, womit er den Herrn, den Gott Israels, gekränkt hatte.

31 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י נָדָ֖ב וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Das Übrige der Geschichte Nadabs und alles dessen, was er getan — das ist beschrieben in der Chronik der Könige von Israel.

32 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־יְמֵיהֶֽם׃ {פ}
Zwischen Assa und Basa, König von Israel, war immer Krieg.

33 בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃ Im dritten Regierungsjahre Assas, Königs von Jehuda, wurde Basa, Sohn Ahijas, König über ganz Israel in Tirza; [er regierte] vierundzwanzig Jahre.

34 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרׇבְעָ֔ם וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס} Er tat, was dem Herrn mißfiel, und ging in dem Wege Jerobeams und seiner Sünde, wozu er Israel verleitet hatte.

Miqra according to the Masorah · Lizenz: CC BY-SA · Quelle
Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de] · Lizenz: Public Domain · Quelle